האם מקור האור שולח קו רציף, או שהוא שולח גלים של אור.
במקביל בילמודי הסתכלתי על טיפוגרפיה כבסיס עיצובי, שבה הכוח שלה היא ביסודות, וביציבות שלה. ההתעסקות איפשרה לי לשאול האם ניתן לשלב בין שניהם ולתת את חיות לטיפוגרפיה, שלעיתים חסרה לו, לבין ריסון האנרגיה הזאת שבאה באור.
בהתנסויותיי בטיפוגרפיה ובתאורה אני מנסה להיות סוג של גשר, בין האנרגיה המתפרצת של האור לבין האנרגיה הפנימית של האותיות,
בין מה שמורגש בבטן למה שמובן במוח, בין תקשורת חזותית ליצירה חומרית, בין המשיכה הדידקטית לגופנים ולעיסוק חזותי עדין, לבין יצירה על ידי שימוש הידיים שמאפשרת חוויה מוחשית מחוספסת. בין מה שהכרתי מהבית אל מה שלמדתי במהלך לימודיי.
מניפסט חזותי
באמצע שנה א' ניגשה אליי המרצה שלי שהערכתי מתעשייתי, ושאלה אותי למה אני לא עובר לתעשייתי?
ואמרתי לה, כי אני נהנה בטיפוגרפיה, בתעשייתי לא מתעסקים בזה. היא אמרה לי משפט שנתקע אצלי בראש, "אולי תנסה לעבוד עם שני הכיוונים"
בקבלה, המושג 'אור' , מדגיש שמדובר בסך הכל ב'הארה'. אין מדובר בהמשכת מקור האור בעצמו, אלא רק הארה הנובעת ממנו. כך, כדי לברוא את העולם למשל, מספיקה הארה בלבד מן הבורא, ואין הכרח שכל מציאותו תהיה מעורבת בתהליך. הדגש הוא על ריחוק הערך בין המקור וההארה שהובילה אליו.
בתקופת הלימודים יצא לי לעבוד על כמה פרוייקטים שמעורב בהם תאורה, והדבר גרם לי לחקור על מקור האור, בצימצום האור הוא תהליך פיזקלי של חלקיקי אור, והשאלה שנשאלת באנרגיה שלו ואיך הוא מתקיים,
האם האור הוא רציף ביסודו או שהוא
בנוי מרכיבים בדידים.
דור הרשקוביץ
אמא שלי הייתה מורה לכיתה א-ב' במשך כמעט 30 שנה, בשנות ה-90 המורות היו צריכות לקשט את הקירות של הכיתה, ולשנות את הניראות כל תקופה בהתאם לנושא הנלמד, אז כמובן שלכל מורה יש מאגר של חומרים שישמשו אותה במקרה הצורך: פוסטרים חינוכיים של משרד החינוך, דפי עבודה, כותרות מודפסות ומנויילנות עם סקוצ' ולקרו עליהם וגם חומרי יצירה לדברים נוספים, כמו סטנסילים של אותיות, לטרסטים. כשאתה גדל בבית כזה, אתה לומד לפתח חיבה לכל אותם פוסטרים שמראים עם חצים איך לייצר אות, או איך לבנות את האותיות כדי שיהיו ברורות, בדיוק כמו שנעשה בצורה מתקדמת בבתי ספר לעיצוב ובתחום הטיפוגרפיה.
מהנקודה הזאת, התחלתי את לימודי העיצוב, כשאני עדיין מגלה עניין מסוים בהתפתחות של האותיות, הכרה בייחוד שלהם וגם באופי היהודי שלפעמים נשפך מהם, תחום דידקטי מחושב עם בסיס חזק וסט של חוקים.
למניפסט המלא
בין האנרגיה המתפרצת של האור
לבין האנרגיה הפנימית של האותיות,
בין מה שמורגש בבטן למה שמובן במוח,
בין תקשורת חזותית ליצירה חומרית,
האם ניתן לשלב בין שניהם ולתת לטיפוגרפיה אלמנט חייתי שלעיתים חסרה לו, לבין ריסון האנרגיה שבאה מהאור.
אתה לומד לפתח חיבה לכל אותם פוסטרים שמראים עם חצים איך לייצר אות, או איך לבנות את האותיות
שהם ייצאו ברורות.
אמא שלי הייתה מורה לכיתה א-ב' במשך כמעט 30 שנה, בשנות ה90 המורות היו צריכות לקשט את הקירות של הכיתה, ולשנות את הניראות כל תקופה בהתאם לנושא הנלמד, אז כמובן שלכל מורה יש מאגר של חומרים שישמשו אותה במקרה הצורך: פוסטרים חינוכיים של משרד החינוך, דפי עבודה, כותרות מודפסות ומנויילנות עם סקוצ' ולקרו עליהם וגם חומרי יצירה לדברים נוספים, כמו סטנסילים של אותיות, לטרסטים.כשאתה גדל בבית כזה,
בלימודי הסתכלתי על טיפוגרפיה כבסיס עיצובי, שבה הכוח שלה היא ביסודות, וביציבות שלה. ההתעסקות איפשרה לי לשאול
בהתנסויותיי בטיפוגרפיה ובתאורה אני מנסה מחפש את הקשר
בין המשיכה הדידקטית לגופנים ולעיסוק חזותי עדין,
לבין יצירה על ידי שימוש הידיים שמאפשרת חוויה מוחשית מחוספסת.
בין מה שהכרתי מהבית אל מה שלמדתי במהלך הלימודים.
